התנהגות בת קיימא בתעשיית התחבורה והלוגיסטיקה
כיצד השוק עובד היום?
הביקוש בעולם הלוגיסטי גדל מדי שנה יחד עם הצמיחה הכלכלית ומחזק את הצורך בשיתופי פעולה בשרשרת האספקה. קיימות במגזר הלוגיסטי מתייחסת להקטנת טביעת הרגל הפחמנית. מטרה זו כוללת הפחתת פליטות CO2, כמו גם רעש וזיהום אוויר.
תארו לעצמכם את היום של מנהל צי הרכב. בעבר הוא בעצמו היה נהג ועכשיו הוא אחראי על התפעול של צי המשאיות של החברה. במהלך המשמרת שלו ייתכן ויהיו לו מספר בעיות לפתור כאשר כולן קשורות בעלויות: תשלומים לנהגים, צריכת דלק, תחזוקת משאיות, וכו '. לחברה אין זמן להתמודד עם אופטימיזציה וקילומטרים ריקים! במילים פשוטות, זו תוצאה של תהליך לא אוטומטי.
בכל יום יש לחברה כמות משמעותית של מטענים ועבור כל מטען נדרשת מערכת ניירות. אם מישהו עושה טעות, צריך לשנות ולהדפיס שוב את המסמכים. גם אם החברה מנסה להשתמש בטכנולוגיות לשיפור התהליך כגון TMS ו/או GPS, הם עדיין משתמשים בנייר. בסוף היום, מנהל צי הרכב מתמקד בהיבט הכספי והתועלות לחברה בלבד. אין התייחסות כלל לאיכות הסביבה. מקומות רבים בעולם עדיין עובדים עם מכשירי פקס ונייר מודפס למרות שהתפתחויות טכנולוגיות כבר מאפשרות לנו להיות הרבה יותר יעילים עם המשאבים שלנו.
במקרים כאלה, ספקי ההובלה חייבים למצוא פתרון ואיזון בין רווחיות פיננסית לבין הגנה על הסביבה.
תוצאות מ-UNFCCC
המטרה לטווח הארוך של ההסכם היא הגבלת עליית הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ בפחות מ- 20 צלזיוס (מעל הרמה קדם-תעשייתית) ולקדם מאמצים כדי להגביל את העלייה עד 1.50 צלזיוס. ההסכם ההיסטורי אושר בוועידת האקלים(COP) ה -21 של ה-UNFCCC ב-2015 ונכנס לתוקף בנובמבר 2016.
ההסכם מחייב את כל המדינות, מפותחות ומתפתחות, להכין תוכניות לאומיות להפחתת פליטות גזי החממה ולהסתגלות לשינויי האקלים. ממשלות נדרשות לדווח באופן שקוף כל שנה לאו"ם על התקדמותן ביישום התכניות. על כל הצדדים לתרום למאמץ הגלובלי המשותף על מנת להשיג את יעדי הסכם פאריז ולהוביל את העולם לכלכלה דלת פחמן. על הנחיות יישום ההסכם להיות חזקות וברורות כדי לספק את הבהירות שעסקים ומשקיעים צריכים על מנת להאיץ התפתחויות טכנולוגיות נקיות וסביבתיות.
בשנת 2019 וועידת האקלים (COP 25) התקיימה במדריד, ספרד והתוצאה הייתה מאכזבת מאוד. מזכיר האו"ם אנטוניו Guterres ציין כי הקהילה הבינלאומית איבדה הזדמנות חשובה להראות שאפתנות בתחומי המיטיגציה (הפחתת פליטות), האדפטציה (הסתגלות) ומימון האקלים על מנת להיאבק במשבר האקלים'. היה ברור שהעולם אינו על המסלול להשגת יעדי הסכם פאריז. מספר סוגיות נותרו פתוחות וכללי יישום ההסכם לא סוכמו והושלמו. דוגמה משמעותית מתייחסת לסעיף 6 בהסכם המסדיר כיצד מדינות יוכלו להפחית את הפליטות שלהן באמצעות שווקי פחמן בינלאומיים חדשים.
לאיחוד האירופי (EU) תפקיד מוביל באמנת האקלים. The Green Deal מ- 2019 מציג מפת דרכים שאפתנית במטרה להביא את ה- EU למצב של מאזן אפס Net Zero) Emissions) של פליטות גזי חממה עד 2050. תחבורה היא בעיית האקלים הגדולה ביותר באירופה וגם הגורם העיקרי של זיהום האוויר בערים; סקטור התחבורה אחראי ל-25% של פליטות GHG . יש לציין כי יותר מ- 50% של טובין מועברים בתחבורה יבשתית, וכדי להשיג ניטרליות פחמנית (Net Zero) , "הדיל הירוק" קורא לירידה של 90% פליטות גזי חממה מתחבורה עד 2050.
יש ציפיות גבוהות מוועידת האקלים הבאה COP 26 לגבי המאמצים המוגברים של הצדדים להסכם פריז. הוועידה נדחתה ועתידה להתקיים בגלזגו (סקוטלנד), בריטניה בנובמבר 2021.
מהן הפעולות שאנו יכולים לנקוט?
ובכן, איך אנחנו יכולים לשים את הסביבה בתוך המשוואה, ובכך לשנות את וההתנהגות הנוכחית והתרבות שאינה בת קיימא?
עלינו להתחיל להתייחס ליתרונות הכלכליים של צמצום פליטות הפחמן והרווחים עבור החברה. המטרה שלנו היא לשים את נושא הרווח של החברה על אותה שורה עם צרכים סביבתיים. התעשייה הלוגיסטית מתמודדת עם אתגר רציני אך גם מקבלת הזדמנות מצוינת. האסטרטגיה העסקית של חברה חייבת להיות ממוקדת לא רק במציאת פתרונות זולים יותר לבחירת ספקי עבודה. בעולם היום חברות מובילות בוחרות פתרונות סביבתיים, כגון הפחתה מראש של קילומטרים בכבישים.
הסכם פריז קורא לכל המדינות לשתף פעולה למען מטרה משותפת שתשפיע על הכלכלה הגלובלית. אנו מקווים לראות כי ממשלות פונות לחברות לוגיסטיקה גדולות להצטרף למאמץ הגלובלי להפחתת פליטות ולהתמודדות עם שינויי האקלים.
שינוי תרבותי מחייב מציאת כלים חדשים לעבודה. ראשית התחלנו עם AI (אינטליגנציה מלאכותית) – מחשבים חכמים המסוגלים לבצע משימות שבדרך כלל היה צורך באינטליגנציה אנושית. משם התפתחויות בלמידת מכונה ולמידה עמוקה החלו ליצור שינוי במושגים של פתרון בעיות.
לאחר מכן עברנו לרעיון של BI (אינטליגנציה עסקית), תהליך מונע-טכנולוגיה לניתוח נתונים מפעילויות של חברה. מידע טוב יותר מתקבל המסייע למנכ"לים, מנהלים ומשתמשי קצה אחרים של חברה לקבל החלטות עסקיות מושכלות.
זוכרים את מנהל צי הרכב? העבודה שלו לא יעילה כי אף אחד לא סיפק לו את הכלים שהוא צריך. עבור מנהל צי הרכב יש כאוס טכנולוגי על השולחן: TMS Telematics, GPS ומערכות לאופטימיזציה של מסלולים. הם לא קשורים אחד לשני. על מנת להימנע מקפיצה ממערכת למערכת נדרש one-stop shop (הכל תחת גג אחד).
אחד הכלים שמנהל צי הרכב צריך להוסיף לפתרון one-stop shop הוא מכשיר לחישוב פליטות הכולל לוח מחוונים מקוון. על המערכת להיות מחוברת לכל הנתונים הזמינים כדי לחשב את המסלולים האופטימליים באופן אוטומטי בהתאם לתעבורה/תנועה, מצב בכביש, המרחק של הנסיעה כולה. החיפוש יביא פתרון טוב יותר למסירת המשלוח. המערכת תתמוך במנהל צי הרכב ותהפוך להיות הפרטנר הטוב ביותר שלו. כאשר המסלול האופטימלי מחושב יש אפשרויות רבות נוספות. האפשרויות כוללות אופני תחבורה נוספים, כגון ברכבת או בספינה, במקום להשתמש במשאיות בלבד עבור המסלול כולו. תכנון מדויק זה יוצר שילובים טובים המציעים חסכון בעלויות עבור החברה וכן הגנה על הסביבה.
זה הזמן לשנות את התרבות של תעשיית התחבורה והלוגיסטיקה ולהכיר בחשיבות של התנהגות בת קיימא. הטכנולוגיה יכולה לעזור לנו למצוא דרכים טובות יותר להעביר טובין על ידי שיפור פעולות צי הרכב והקטנת טביעת הרגל הפחמנית. האופציה החדשנית לחישוב פליטות גזי חממה, המבוססת על מפרטי המשאית כגון שנת הייצור, משקל המטען, צריכת דלק ועוד, ישפר במידה רבה את היעילות באמצעות מיטוב המסלול.
צמצם פליטות – צמצם אנרגיה – צמצם עלויות .......הגדלת הרווחיות.
